.png)
הסיפור שלנו - עמותת להתחיל מחדש
להתחיל מחדש היא עמותה ללא מטרות רווח המתעסקת בחילוץ והצלה של בעלי חיים.
המקלט מטפל ומשקם בעלי חיים שחולצו מהרחובות ומתעשיות מן החי. במקלט מתגוררים בעלי חיים אשר הגיעו מכל רחבי הארץ לאחר שעברו התעללויות אכזריות, הזנחה קשה או נטישה, מהרחובות או מתעשיות החי, ובמקלט הם מקבלים הזדמנות לחיי חופש, אהבה, שלווה, ובעצם להתחיל מחדש. המקלט שלנו הינו מקום מפלט עבור בעלי החיים המגיעים אליו, אך הוא גם כזה עבור האנשים המבקרים בו.
המקלט פועל לקידום חינוך והסברה לאהבת בעלי חיים, ראיית האחר והעלאת מודעות הציבור להגנה על בעלי החיים וזכויותיהם לצורך בניית חברה סולידרית, בריאה וסובלנית. כמו כן, המקלט מקיים קשר שיקומי הדדי בין בעלי החיים השוהים בו לבין אוכלוסיות מיוחדות. אנו פועלים למען חינוך לערכים והעצמה לבני נוער בסיכון ואוכלוסיות מוחלשות, באמצעות שילובם בטיפול ותמיכה בבעלי החיים, תוך עידוד ופיתוח תכונות של אחריות, נתינה, מסוגלות, עבודה בצוות ומנהיגות.
שרון כהן - מייסדת
הסיפור שלי עם בעלי החיים התחיל עוד הרבה לפני הקמת העמותה, תמיד הם היו חלק בלתי נפרד מחיי עוד בתור ילדה.
בגיל 14 התחלתי לעשות מחוייבות אישית בעמותת SOS חיות, שם נחשפתי לסבלם הרב של בעלי החיים, נחשפתי לקיומם של הכלביות העירוניות ולגורלם המר בעיקר של הכלבים והחתולים, נחשפתי לעוד אנשים טובים שמקדישים את כל חייהם למאבק למען בעלי החיים ולמעשה גדלתי לתוך חברה שנלחמת למען בעלי החיים ולקידום זכויותיהם.
אחרי הצבא התחלתי לעבוד כמוקדנית בעמותת תנו לחיות לחיות, שם נחשפתי עוד יותר למצבם המר של בעלי החיים בישראל ולעוד עשרות אנשים נוספים שמקריבים את חייהם יום יום למען בעלי החיים, שם למדתי שאל מול כל הרוע יש המון אנשים טובים שאכפת להם ושלא מוותרים על אף בעל חיים גם אם זה קשה. למדתי לדפוק על השולחן כשצריך, אל מול הרשויות, גם כשהיה נראה שאין שום סיכוי.
שם למדתי לא לוותר ולהשמיע את קולם של בעלי החיים.
עם השנים עברתי לגור בשכונת מורשה ברמת השרון, שם הייתי בטוחה שיהיה מקום לכולם. עד שיחת טלפון אחת ששינתה את חיי, טלפון מבחורה אשר התחננה על חייה לגבי עיירה קטנה (תינוקת של חמור), שקשורה תחת כיפת השמיים והגשם כבר 5 ימים. אותו הלילה בו הגעתי למקום חשף בפני את מציאות קשה אותה לא הכרתי - מצבם המר והיעדר הפתרון של החמורים בישראל. ביום הראשון בו חולצה העירה הקטנה, טינקרבל, ניסיתי למצוא לה פתרון ראוי ומתאים הרבה יותר מחצר פרטית ברמת השרון. לא ידעתי שהמשימה מולה אני עומדת כל כך קשה, מייאשת וכמעט בלתי אפשרית. מאד מהר הבנתי שטינקרבל תישאר איתי לנצח אבל לא העלתי על דעתי שמאותו היום חיי הולכים להשתנות ושבזכות התינוקת הקטנה והתמימה הזו ינצלו עוד עשרות אלפי בעלי חיים.
בעקבות הפרסום והניסיון למצוא לה בית התחלתי לקבל פניות מאנשים שחשבו שאני מפעילה בית מחסה לחמורים, למרות שעד אותו היום לא היה לי שום קשר לחמורים. לא יכולתי להתעלם מהפניות והתחלתי לחלץ באופן פרטי חמורים במצבים מחרידים, ונחשפתי לכך שגם בישראל עדיין סוחבים עגלות ונידונים לחיי סבל ועבודות פרך עד המוות.
בכל חילוץ פניתי לציבור הרחב בבקשה לעזרה בכיסוי עלויות הטיפולים הרפואיים והשיקום של החמורים.
מהר מאד הבנתי שיש המון אנשים שאכפת להם ושרוצים בדיוק כמוני להציל את בעל החיים האומלל הזה מהמציאות הקשה בה הוא נמצא.
כבר בהתחלה נדהמתי לגלות את ההירתמות הגדולה של הציבור, הבנתי שאני יכולה לעזור לעוד הרבה יותר בעלי חיים ושאני לא לבד. החלטתי להקים עמותה ולעבור למקום הרבה יותר גדול ומותאם גם לחמורים. היום, העמותה ממוקמת במושב חירות ומתגוררים תחת חסותה כ 1200 בעלי חיים, מתוכם כמעט 700 חמורים, עשרות עיזים, כבשים, סוסים, פרות, בעלי כנף, חתולים וכלבים.
לאורך הדרך וממקרה למקרה, הציבור תמיד עזר ונרתם - בחילוצים בשיקומים, בכיסוי העלויות ובתחזוקה השוטפת.
אתם הם אלה שגרמתם לי להעיז להלחם עוד יותר למען בעלי החיים, ותראו לאן הגענו, זה הכל בזכותכם. תודה!
עם הזמן נחשפתי לשינוי התודעתי שנבנה אצל הציבור וכך גם לכוחן של העמותות שרק הלך וגדל, בין אם זה בקידום החקיקה למען בעלי החיים ובין אם בכך שהעבודה הקשה למענם בסופו של דבר משתלמת גם זה לוקח שנים.
בעקבות העבודה וההתנדבות שלי בעמותות למען בעלי חיים נחשפתי להיעדר פתרון קשה לבעלי החיים אשר זקוקים לבית ולטיפול רפואי, לצד העבודה וניהול מרפאות וטרינריות הבנתי שאני יכולה לעזור להם אפילו עוד יותר, ומהר מאד הבית שלי הפך למקלט שיקומי קטן ופרטי, עוד כשגרתי בגבעתיים. כלבים, חתולים, עיזים, כבשים, ארנבים ותרנגולות - כל מי שהיה אפשר להכניס הביתה. גם כשהיה נראה שכמות בעלי החיים האומללים היא תהום, גם אני כמו הרבה פעילים סביבי לא הצלחתי להתעלם והמשכתי להקריב עוד ועוד למענם.
